שמות המשתתפים:

נועה אשכנזי, אייל מלינבוים, שניר תשובה, מאיה עובדיה ויערה אייכבאום.

​

הסבר על הדגם:

גשר המיתרים הוא גשר המעוגן בחבלים, האוחזים את הגשר אל עמודי התמך החזקים. הגשר משמש למעבר הרכבת הקלה בין רחוב יפו לשדרות הרצל, וכן למעבר הולכי רגל ובנוסף, תוכנן כסמל חדש לעיר ירושלים. ההחלטה על בניית גשר בצומת הכניסה לירושלים התקבלה במסגרת תכנון הרכבת הקלה בעיר , על רקע עומסי התנועה במקום שחייב פתרון מפלסי. לא ניתן היה לחפור מנהרה מתחת לצומת, בגלל מעבר כביש בגין מתחת לו, ועל כן הוחלט על בניית גשר במקום. סנטיאגו קלטרווה הוזמן לתכנן את הגשר על ידי מהנדס העיר, אורי שטרית, בברכת ראש העיר, אהוד אולמרט (ראש העיר לשעבר).
עבודות ההקמה החלו בשנת 2005 בתקציב מאושר של 129 מיליון שקל, שחרג ביותר ממחצית מהתקציב הראשוני של 80 מיליון שקל. בחודש מרץ 2008 התגלו סדקים לאורך הגשר, והם עיכבו את פתיחתו וייקרו את מחירו של הפרויקט. ב- 25 ליוני 2008 התקיים טקס חניכה בעלות של כשני מיליון שקל, ועלות בניית הגשר הסתכמה בסופו של דבר כ- 245 מיליון שקלים. 
מקור ההשראה של הגשר- דוד המלך. את גשר המיתרים בירושלים, בעל צורת הנבל, עיצב קלטרווה בהשראת הפסוק "הללוהו בנבל וכינור" (תהילים ק"נ). הנבל מזוהה עם דוד המלך מייסד העיר ירושלים.

​

תהליך העבודה:

בתחילת התכנון רצינו לעשות את הדגם על בית המקדש או מגדל דוד, אך כאשר חיפשנו מידע וראינו תמונה של גשר המיתרים בלילה, עם אורות צבעוניים ונכנסו לתמונה וקראנו קצת על הגשר, החלטנו לעשות עליו את העבודה. היו חילוקי דעות כי הרעיונות שעלו לפני היו מוכרים לנו, אבל בסוף התפשרנו והחלטנו לעשות את גשר המיתרים, בהסכמת חברי הקבוצה.
הקושי הקבוצתי היה למצוא יום להיפגש, אבל דיברנו על כך בווטסאפ והחלטנו להיפגש מידי פעם בימי שישי ופעם אחת ביום שבת.
הקושי השני היה חלוקת התפקידים, אבל גם על הקושי הזה התגברנו. כל אחד רצה לסיים את העבודה, לכן כל אחד לקח על עצמו לצבוע דבר אחר.
לפעם הבאה היינו רוצים לשנות את נושא חלקת התפקידים בכך שיהיה ראש קבוצה אחד שיכתיב לכל אחד תפקיד ואת סדר ההרכבה.
במהלך העבודה למדנו על עצמנו שאנחנו אחראיים- נפגשנו בימי שישי –שבת, שבדר"כ אלו ימי מנוחה, עד שסיימנו את כל העבודה.

רעיון המיתרים בצבעים שונים נלקח מתמונה שמצאנו באינטרנט של גשר המיתרים בלילה, שכולו מואר בצבעים יפים.
 

​